השפה הבינלאומית – אידו

היהיכול היה להיות מאוד יעיל אילו יכולנו לדבר עם אנשים ממדינות אחרות לשמור על קשר התכתבות איתם, באותה מידה, יכולנו להיות בקשר עם אנשים מהארץ שלנו.

למרות הכל, המכשול הלשוני לעיתים עושה זאת קשה אם לא בלתי אפשרי.

הפתרון שהרבה אנשים נותנים לבעיה הזו הינו: "שילמדו אנגלית" !

ללא ספק, האנגלית היא השפה שהכי התפשטה ברחבי העולם, אולם צריך הרבה זמן ובודאי יכולת ללמוד אותה בצורה טובה, והינה רחוקה מלהיות מדוברת בצורה כלל עולמית.

יותר מזאת, בהיותה שפה של כמה מדינות בעלות השפעה בעולם, זו אינה שפה טבעית. בשביל אילו שמדברים אנגלית, "שילמדו אנגלית" יכול להיות תשובה מאוד מושכת, אבל לעומת זאת, עבור הצרפתים, הדברים שונים לגמרי.

לכן, ה או.אנ.יו, יש לה חמש שפות רישמיות, ול- אונסקו יש שמונה שפות.

ל- מרכז אירופה יש מספר דומה, והינה מבזבזת הרבה מאוד כסף עבור תרגומים ופרושים.

אף על פי שהאנגלית והצרפתית שולטים ב - יו. אי, הגרמנים דורשים כעת שהגרמנית תהיה יותר שימושית.

שימוש בשפה לאומית אחת בלבד תגרום בצורה יחסית, ליתרונות עצומים, פוליטיים ותרבותיים על המדינה או המדינות בהן יבחרו להשתמש בשפה ז כשפה הלאומית.

כמסקנה, פתרון זה הינו לעיתים קרובות בלתי מתקבל בשביל האחרים, אף על פי שעדיין, המרכז הבינלאומי למשלוחים, משתמש בצרפתית בתור השפה הרישמית שלו.

התשובה למצב זה הינו, להשתמש בשפה אחת נטרלית, בשפה שהומצאה, כמו למשל האספרנטו או האידו.

שפות אלו לא יחליפו את השפה הלאומית (דבר זה יהיה ברברי), אלא יהיו בשימוש בין אנשים שבדרך אחרת לא היו יכולים להיות בקשר. בדרך זו אנו יכולים למצוא את עצמנו בקשר עם האחרים,עם מעט או בכלל, ללא יתרון לאיזו שהיא קבוצה.

השפה הנבחרת לא צריכה להיות מאוד מלאכותית.הבסיס של אוצר המילים בשפה זו צריך להיות מושתת על השפות הקיימות (באחדות מהן קיימות הרבה מילים משותפות, למרות השוני של תורת הדקדוק וביטוי המילים). הדקדוק צריך להיות כמה שיותר פשוט, ללא כל יוצאים מהכלל וביטויים מיוחדים שמחייבים כל תלמיד של שפה לאומית.

רעיון זה נתן השראה, בין השאר, לכומר סשלייר, הממציא של וולאפוק וכן לדר. לודביג זמנהוף, ממציא שפת האספרנטו. השפה שלו נשארה כמו השפה המוכרת ביותר, מהסוג הזה של שפות, לאורך הזמן, של מאה שנה מאז שהומצאה. במשך כמה שנים של נסיון בשימוש בשפה, הוצעו כמה טובות יותר.

למשל, זמנהוף עשה לשמות התואר באספרנטו שיתאימו באופן בלתי נמנע, למספר ולסיבה עם שמות עצם שמתארים, בדרך שלשם התואר יש ארבע סיומות. באמת אין צורך למצב המסובך הזה, איך שמראות האנגלית וההונגרית, וכמו שזמנהוף עצמו הודה מאוחר יותר. בכל מקרה, מסיבות שונות, לא נעשה שום שינוי באספרנטו.

הסיבה שקבוצה של בלשנים ומדענים ישבו ביחד היתה הרצון לשיפור שפת האידו.

הקבוצה כללה את הבלשן דאנס, פרופסור אוטו מיפאן והמתמטיקאי והפילוסוף הצרפתי, הפרופסור לאוס קואוטוראט. הם לקחו את הטוב שקיים בשפת האספרנטו ומשפות אחרות שהומצאו, שפות טבעיות ויצרו שפה שהינה, כמעט בבטחון מוחלט, הקלה ביותר בעולם, ובאותו הזמן הכי מדויקת.

שיפור נוסף היה דבר שזמנהוף עצמו ציין כמאוד הגיוני ונוח. בשפת האספרנטו, המילים עבור אנשים או חיות (מילים כמו "שחקן", "אריה") צריך היה לשייך אותן לזכר, אך בהיותן ממין נקבה, צריך להוסיף להן סיומת. האפשרות שזמנהוף העדיף מאוחר יותר, אבל לצערנו לא ביצע אותו, היה: להפוך מילים אלו לנטרליות (אפוס), ולהטות באמצעותן הרבה מילות זכר כמו נקבה עם סיומות מתאימות.

לשפת האידו יש גם כינוי גוף יעיל, כמו שיש בשפה הפינית, אשר פרושו או הוא או היא, ולכן ויכולים להיות שימושיים גם כאשר הינם בלתי חשובים או בלתי משמעותיים להיות יותר מוגדרים.

מספר אנשים היו משתוקקים שיהיו כמות כזו של כנויי גוף בשפתם בכדי להמנע מלהגיד "היא/הוא" או מלכתוב "היא/הוא" או "הוא/היא".

בשפת האידו, בהרבה מקרים, אך לא בשפת האספרנטו, אילו או שיפורים אחרים אומצו, והתוצאה היא העדפה כמעט על ידי כל מי שלמד בצורה אוביקטיבית את שתי השפות הבינלאומיות, החצי מלאכותיות או ניבים שבאופן כללי יש בהן הרבה מהמשותף – בתוספת ההשראה של שסלאייר ובאופן מיוחד של זמנהוף.

ראוי לשבח בתנועת האספרנטיסטים, דרך ההתלהבות הודאית שלהם, נעשה כל כך הרבה למען ההכרה ברעיון של שפה טבעית בינלאומית אחת. למרות הכל, אף על פי שכמעט כל העולם שמע על שפת האספרנטו, ושפת האספרנטו הינה שפה יחסית מאוד קלה, האותיות שלה מובלטות וקשות ללא צורך הן הרתיעו רבים שהרגישו משיכה אחרי הרעיון שהשפה מציגה.

שפת האידו פועלת במקום בו שפת האספרנטו נכשלה.

לאלו שהתנסו בשפת האידו יודעים כמה זה טוב כשיש לך את האפשרות להתרכז במה שאתה מעוניין להגיד בלי שתאלץ לחשוב באותו הזמן איך בדיוק צריך להגיד את זה.

כל זה לגבי התאוריה אבל, איך זה עובד באופן מעשי ? למצוא אנשים בינלאומיים שמדברים את שפת האידו במספר מדינות ולהראות שהרעיון באמת עובד באופן מעשי.

יש הרבה פרסום ב ועל שפת האידו, בתוספת אוצר מילים ודקדוק בשביל דוברי שפות שונות, משוודית ועד יפנית. ישנו אפילו מועמדת מפתיעה, כותבת דברי שירה בשפת האידו, בנוסף סיפור נהדר בידורי- הרואי בגירסה

(La Serchado de Andreas Juste).

יש עולם קטן שמצפה להתגלות על ידי כל אחד שמוכן לעשות את המאמץ הקטן המתבקש כדי להבין את השפה המיוחדת הזו.

שימוש בשפה הינו תחביב בפני עצמו, כמובן, ככה בצורה בה הינך תורם להבנה טובה יותר בעולם.

מידע נוסף

פרטים של ספרים בקשר לשפת האידו אפשר למצוא ב "אידו שרותי ספרים". התנועה התנדבותית לטובת השפה הזו, הינה כמובן,בין לאומית, וספרים על שפת האידו אפשר למצוא בכמה שפות לאומיות. חוץ מהחברות הלאומיות, ישנו ארגון בינלאומי, הארגון למען השפה הבינלאומית אידו, אשר מפרסמת חוברת שנקראת "התקדמות". כדי ליצור קשר עם אנשים שמשתמשים בשפת האידו, כתבו לאחד מהנציגים הבאים.

Reprezenteri di la linguo Ido